top of page

Tapas Blog


ree

אחרי שנים של ליווי ארגונים גדולים, בינונים וקטנים, הבחנתי שמודל RFM תמיד מושך תשומת לב. נכון, בהתחלה נאמר "זה נחמד בתור ניתוח אבל זה לא מספיק פרקטי" או "נשמע מורכב מדי בשבילנו אנחנו בכיתה א עדיין". אבל כשמבינים שאפשר להתחיל בצעדים פשוטים - אפילו עם אנליזה בסיסית - ולראות תוצאות מהירות, השיחה מקבלת תפנית.


כי בעצם, מה כולנו רוצים לדעת?

  • מי הלקוחות ששווה להשקיע בהם?

  • איך נזהה מי עומד לעזוב לפני שזה קורה?

  • איפה הפוטנציאל האמיתי לצמיחה?


זה בדיוק היופי של המודל - הוא יכול להיות פשוט או מתוחכם, תלוי בצרכים שלכם. אפשר להתחיל עם חלוקה בסיסית של הלקוחות לפי שלושה פרמטרים, ועם הזמן להתקדם למודלים מורכבים יותר עם סגמנטציה מדויקת ואוטומציה. המודל צומח יחד איתכם.

 

אז מה זה בעצם RFM? זו שיטה שהופכת נתונים ליכולת פעולה. לכל לקוח מחשבים ציון ב-3 פרמטרים פשוטים:

  1. מתי קנה בפעם האחרונה? (R - Recency)

  2. כמה פעמים קונה? (F - Frequency)

  3. מה הערך הכספי של הלקוח? (M - Monetary)


היופי קורה בשילוב של שלושתם - כל לקוח מקבל שיוך לסגמנט ספציפי לפי הציונים שלו, וזה בדיוק מה שמאפשר לנו לדעת איך לפעול מולו. זה עובד מצוין בכל סוגי העסקים - מהקטנים ועד הגדולים.

 

כדי להמחיש ניקח דוגמה מניתוח שעשינו לאחרונה (לצערי לא יכולה לחשוף את שם הלקוח):

·       32% מהלקוחות הם נאמנים פוטנציאליים - זה אוצר אמיתי שרק מחכה שנדע איך לפנות אליו נכון

·       25% הם לקוחות רדומים - לא עזבו, פשוט "ישנים"

·       18% הם המובילים - הליבה העסקית שלנו

·       10% הם לקוחות נאמנים שאפשר להצמיח

·       10% נמצאים בסיכון - וזה בדיוק הזמן לפעול

 

מה עושים עם כל הנתונים האלה? בואו נראה איך זה עובד בפועל בעסקים שונים:

המובילים - בארגון פיננסי גדול, הם מקבלים מנהל תיק אישי ומוצרים בלעדיים. במספרה שכונתית? שעות מועדפות והודעה אישית כשמתפנה תור. שני המקרים מייצרים אותה תחושת VIP, רק בקנה מידה שונה.

הנאמנים הפוטנציאליים - רשת קמעונאית גדולה מפעילה מולם מערכת המלצות אוטומטית המבוססת על הרגלי הקנייה שלהם. חנות ספרים קטנה? מזמינה אותם למפגש עם סופר כשמגיע ספר בז'אנר שהם אוהבים. שתי הגישות מייצרות ערך מותאם אישית.

הלקוחות שבסיכון - בחברת ביטוח זה מערכת התראות אוטומטית למוקד השירות. במכון כושר שכונתי זו שיחה אישית מהמאמן. בשני המקרים - מזהים מוקדם ומטפלים מהר.

 

זה הכוח של המודל - הוא לא "חליפה אחת שמתאימה לכולם". הוא מתאים את עצמו לגודל ולאופי של העסק.

 

איך מתחילים?

בעסקים קטנים: מתחילים עם ניתוח בסיסי של הנתונים, מתמקדים קודם במובילים, יוצרים קשר אישי עם הנאמנים ובונים תוכנית פשוטה להעיר את הרדומים

בעסקים בינוניים: משדרגים ל-CRM בסיסי, בונים מסלולי תקשורת לכל קבוצה, מתחילים עם תוכנית הטבות פשוטה

בעסקים וארגונים גדולים: מיישמים אוטומציה לכל סגמנט, מנתחים מגמות באופן שוטף ומשלבים את המודל בכל נקודות המגע

 

כל מסע מתחיל בצעד אחד, ובמקרה שלנו -

  1. מתחילים עם איסוף ניתוח הנתונים והחלוקה לסגמנטים לפי RFM

  2. בוחרים בסגמנט אחד שהכי קריטי לעסק

  3. בונים תוכנית פעולה ממוקדת לאותו סגמנט

  4. מתחילים ליישם, מודדים תוצאות ומשפרים בתנועה


לא חדש לנו שהעסקים שמצליחים היום הם אלה שיודעים לא רק מי הלקוחות שלהם, אלא גם איך לפעול מולם בצורה ממוקדת. זה בדיוק מה שמודל RFM נותן לכם - את היכולת לראות כל לקוח, להבין מה הוא צריך, ולפעול מולו נכון.


אז לסיכום ממליצה להתחיל בקטן ולהתקדם בהדרגה, אבל הכי חשוב - להתחיל.

עודכן: 11 בינו׳

"תגידי לי מה הדאטה מספרת..."

כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה? אבל בואו נודה באמת - הדאטה לא "מספרת" כלום אם לא יודעים מה מחפשים.

בתור מי שמלווה ארגונים בעולם הדאטה כבר לא מעט שנים, אני רואה את זה שוב ושוב. חברות משקיעות המון בדשבורדים מרשימים וצבעוניים, מייצרות עשרות דוחות חודשיים, ויש להן אחלה דשבורדים שפותחו בכלי BI מתקדמים. אבל בסוף? כל המידע הזה נשאר במגירה וירטואלית. כי בואו נהיה כנים - מה באמת אפשר לעשות עם דוח שרק מראה שהמכירות ירדו ב-5% או שהרווחיות עלתה ב-3%?

את השיעור הכי משמעותי בנושא הזה קיבלתי דווקא מהעסק הפרטי שלי - סטודיו לפילאטיס ויוגה. שם, כשכל החלטה משפיעה ישירות על העסק שלך, מתחדדת ההבנה שלא מספיק לדעת מה קרה - חייבים להבין מה עושים עם זה.

אז איך הופכים את כל המידע הזה למשהו שאפשר באמת להשתמש בו? התשובה פשוטה - מתחילים מהסוף. לא מהדאטה, אלא מהשאלות שאנחנו רוצים לענות עליהן.

אז פשוט התיישבתי עם דף ועט וכתבתי את השאלות שבאמת מעניינות ומטרידות אותי בניהול הסטודיו. רציתי להבין מה גורם למתאמנים להישאר איתנו לאורך זמן. לא סתם כמה חידשו מנוי, אלא באמת להבין את המסע שלהם בסטודיו. לבדוק את הקשר בין סוגי השיעורים שאנשים לוקחים להתמדה שלהם. גילינו משהו מפתיע - מתאמנים שמשלבים בין פילאטיס מכשירים לשיעורי מתיחות נשארים איתנו פי שניים זמן בממוצע. זו לא הייתה סתם עובדה מעניינת - זה שינה את האופן שבו אנחנו ממליצים על שיעורים למתאמנים חדשים, את המבנה של החבילות שלנו, ואפילו את סדר השיעורים במערכת.

דוגמה נוספת - שיעורי השבת. במקום להסתכל רק על כמה אנשים מגיעים, התחלנו לחקור את ההרגלים שלהם. גילינו שיש שתי קבוצות שונות לגמרי - 40% שמגיעים רק בשבת, בעיקר לשיעורים בסיסיים, ו-60% שמשלבים עם שיעורי ערב באמצע השבוע. זה הוביל להחלטות מאוד ספציפיות - כמו פתיחת שיעורי מתחילים נוספים באמצע שבוע ובהמשך אולי אפילו נייצר כרטיסייה מיוחדת שמשלבת שיעורי שבת עם אמצע שבוע.

אותו עיקרון עובד גם בארגונים גדולים. לדוגמה, ברשת קמעונאית במקום לקבל סתם דוח על "כמה לקוחות חדשים הצטרפו למועדון החודש", אם נשאל שאלות כמו "מה גורם ללקוח להמשיך לקנות אצלנו אחרי ההצטרפות למועדון?" אולי נגלה שלקוחות שעושים קנייה שנייה תוך שבועיים מההצטרפות, נשארים איתנו פי שלושה זמן מאלה שמחכים יותר. וזו לא תהיה סתם סטטיסטיקה - זה יכול להוביל לשינוי מוחלט בתכנית השיווק. במקום להשקיע רק בגיוס חברים חדשים, עדיף שנשלח תזכורות והטבות ממוקדות דווקא בשבועיים הראשונים אחרי ההצטרפות.

 

כלומר זה לא משנה אם מדובר בסטודיו קטן או בארגון ענק - העיקרון זהה. במקום לחכות שהדאטה "תספר" לנו משהו, אנחנו צריכים להתחיל מהשאלות שיעזרו לנו לקבל החלטות טובות יותר ובעיקר - להבין מה נעשה עם התשובות שנקבל.


ree


ree

כיועצת דאטה, אני רואה שוב ושוב כיצד יחידת דאטה מרכזית יכולה להיות הכוח המניע מאחורי טרנספורמציה ארגונית אמיתית. התפקיד המרכזי שלה? להיות הגורם המאחד שרואה את כל התמונה.


בכל מחלקה בארגון - ממכירות ושיווק, דרך שירות וכספים, ועד משאבי אנוש ורכש - טמונות הזדמנויות לשיפור מבוסס דאטה. אלה יכולות להיות אנליזות בסיסיות להבנת מגמות, סגמנטציה של לקוחות, מודלים מתקדמים לחיזוי התנהגות, או דשבורדים להנהלה שמציגים תמונת מצב עדכנית.


האתגר? לאסוף את כל היוזמות האלה, למפות אותן, ולייצר תוכנית פעולה שמשרתת את האסטרטגיה הארגונית הכוללת. זו בדיוק הנקודה שבה יחידת הדאטה המרכזית הופכת לקריטית.


מניסיוני, כשיחידת הדאטה מצליחה לרתום את כל המחלקות ולייצר מפת דרכים משותפת, קורים שני דברים מדהימים: ראשית, נמנעת כפילות בפרויקטים. שנית, נוצרות סינרגיות חדשות בין מחלקות שלא היו קודם.


כדי להוציא לפועל את מפת יוזמות הדאטה, ממליצה להיעזר במטריצת תעדוף (שלא תמיד פשוט לייצר אותה אבל היא נכס משמעותי לארגון). 


המטריצה מחלקת את היוזמות לארבעה רבעים על בסיס שני צירים מרכזיים: ערך עסקי ומורכבות יישום. ברביע השמאלי העליון נמצאות יוזמות Quick Wins – (פרויקטים בעלי ערך גבוה ומורכבות נמוכה). אלו היוזמות שנרצה להתחיל איתן כדי לייצר אימפקט מהיר והוכחת יכולת. ברביע הימני העליון נמצאות היוזמות האסטרטגיות (ערך גבוה ומורכבות גבוהה). אלו הפרויקטים שידרשו השקעה משמעותית אבל יניבו ערך ארוך טווח לארגון.


המטריצה הזו היא כלי דינמי שמתעדכן באופן שוטף ומאפשר לנו לבנות מפת דרכים ריאלית, מדידה ובעלת אימפקט. 


אז אם אתם מנהלים יחידת דאטה מרכזית שרוצה לעשות משהו משמעותי ממליצה לכם להוביל תהליך כזה בארגון שלכם😊

bottom of page